לגופים המוסדיים ולמלווים: כמה עסקאות מימון טובות בכלל לא מגיעות אליכם?
באוגוסט 2026 נחשף, בגילוי שדרש הפיקוח על הבנקים, ש66 מיליארד שקל זורמים מהבנקים דרך גופים חוץ-בנקאיים. מתוך הסכום הזה כ-33 מיליארד מגיעים לקבלנים שלא קיבלו מימון בנקאי ישיר, בריבית דו-ספרתית. נוסף לכך יש פעילות של גופים מוסדיים מול גופי אשראי חוץ-בנקאיים, שאין לגביה נתון פומבי מרוכז.
השאלה למנהל השקעות אשראי היא פשוטה: כמה מהעסקאות האלה הגיעו אליכם לפני שנסגרו?
בשוק שבו עסקאות עוברות דרך קשרים אישיים, מי שנמצא בצומת הנכון רואה אותן. גוף מקצועי אחר, עם יכולת מימון ותיאבון מתאים, עלול כלל לא לקבל הזדמנות לבחון אותן. קריטרה בונה תשתית שתאפשר להרחיב את הגישה לעסקאות מסודרות, בלי לפגוע בשיקול הדעת של המלווים.
הבעיה שלכם היא לא כסף. היא כלכלת העסקאות
כדי להתקדם עם עסקה אחת, גוף מימון עשוי לבחון עשר ויותר. לכל בדיקה יש עלות: פגישות, איסוף מסמכים, שעות אנליזה ובחינת בטוחות. לא כל עסקה תבשיל, ולא כל פנייה מתאימה מלכתחילה למדיניות הגוף.
הקושי אינו רק למצוא עסקאות. הוא להקדיש את שעות העבודה המקצועיות למקרים שבאמת מתאימים. כשכל תיק מגיע בפורמט אחר ועם מידע חסר, צוות האשראי משקיע זמן רב עוד לפני שהתחילה ההחלטה המקצועית.
מה הפלטפורמה משנה בחשבון הזה
קריטרה נועדה לשנות את נקודת הפתיחה של הבדיקה.
ההבחנה הזאת מכוונת: לפי ההחלטה הבין-משרדית מדצמבר 2025, האחריות להחלטת האשראי נשארת בידי המוסד הפיננסי. המערכת אינה מבקשת שתסמכו על קופסה שחורה. היא נועדה להציג תיק שאפשר לבדוק, לשאול עליו שאלות ולהחליט לגביו באופן עצמאי.
אם יותר מהמידע מגיע מוכן לבדיקה, אפשר להקדיש יותר מזמן הצוות לחיתום עצמו. זו הדרך לשפר את כלכלת התהליך בלי להוריד את הרף המקצועי.
ומה נדרש מכם? שלושה דברים, והם הוגנים
בשוק שבו כמה גופים יכולים להגיש הצעה לאותה עסקה, היתרון עובר למי שמציע תנאים מתאימים ופועל היטב.
השקיפות לא נועדה לפגוע במלווים. היא מאפשרת לגופים חזקים להיבחן על מה שהם יודעים להציע, ולא רק על השאלה מי מכיר אותם.
והצד השני: לא רק לראות עסקאות. להשתתף בהן
בעסקאות גדולות, מלווה יכול לרצות להשתתף בלי להעמיד את כל הסכום. פטור הסוג להסדרי הלוואות משותפות, שהוסדר מחדש ב-2026, מאפשר מבנים של מימון משותף בכפוף לתנאיו. אבל כדי שכמה גופים יוכלו לבחון עסקה אחת, כולם צריכים לקבל מידע עקבי ולהתנהל במסגרת עבודה משותפת.
בעולם יש כבר דוגמאות: Versana הוקמה בידי JPMorgan, Bank of America, Barclays, Wells Fargo, Citi ו-BNP Paribas. בנקים שמתחרים על עסקאות הבינו שהם יכולים לשתף פעולה בתשתית שמנהלת את המידע. בישראל אנחנו בונים תשתית בכיוון הזה, כך שכל גוף יוכל לבחון השתתפות לפי המדיניות שלו.
ומה עם הסיכון? שאלה נכונה, תשובה ישרה
פלטפורמה לא הופכת עסקה חלשה לטובה. היא נועדה להרחיב את הגישה לעסקאות, לארגן את המידע ולסייע בסינון. ההחלטה על הסיכון, המחיר וההשתתפות נשארת אצל כל מלווה.
חשוב גם להבחין בין המודל הזה לפלטפורמות הלוואות קמעונאיות שפעלו בישראל. כאן אין כסף קמעונאי ואין התחייבויות דמויות פיקדון. צד המימון מורכב מגופים מקצועיים, שבוחנים כל עסקה ומחליטים עליה בעצמם.
מה עכשיו
אנחנו מרכיבים את פאנל המימון המייסד - בנקים, גופי אשראי חוץ-בנקאיים וגופים מוסדיים - ומקדמים את חיבור הגופים למערכת בהדרגה. אפשר לבחון את תנאי ההצטרפות ואת אופן העבודה עם עסקאות ראשונות.
66 מיליארד שקל כבר זורמים במערכת. השאלה היא כמה מהעסקאות הרלוונטיות תוכלו לראות לפני שהן נסגרות.
